?"What is the Value of "Dissent

אורן פרז (פורסם לראשונה בבלוגו 'Regulatory Paradoxes')

What is the value of the well-established legal tradition of “dissent”? In most common law jurisdictions, when courts issue a split decision, they present the dissenting opinions alongside the majority position. But this is not a necessary feature of court procedures. One could imagine system in which only the majority view would be published with the debate continuing internally.

A recent interesting take on that question comes from the debate about the reference to consensus in transnational regulatory scientific institutions (RSIs) like the IPCC or ICNIRP. Scientists have criticized this practice as being inconsistent with the spirit of science. Scientific progress depends on “continual challenges to the current state of always-imperfect knowl­edge”.[1] The presence of credible minority views actually enhances the epistemic authority of science by demonstrating that the deliberative framework of the RSI has been sensitive to competing points of view.[2]

It is interesting to think about well-entrenched legal traditions through this different frame.

For some legal work on “dissent” have a look at: Lani Guinier, Foreword: Demosprudence Through Dissent, 122 Harvard Law Review  4 (2008) and William J Brennan Jr, In defense of dissents, 37 Hastings LJ  427 (1985).

For an interesting blogpost - Fighting Groupthink With Dissent

see: http://www.spring.org.uk/2009/07/fighting-groupthink-with-dissent.php

[1] Daniel Sarewitz, The voice of science: let’s agree to disagree, 478 Nature  7-7 (2011). Michael Oppenheimer, et al., The limits of consensus, Science Magazine’s State of the Planet 2008-2009: with a Special Section on Energy and Sustainability  123 (2008) 

[2] Mike Hulme, Lessons from the IPCC: do scientific assessments need to be consensual to be authoritative?, in FUTURE DIRECTIONS FOR SCIENTIFIC ADVICE IN (Robert Doubleday & James Wilsdon eds., 2013) 142, 145-146

בנימין שמואלי על אחריות נזיקית והגברת סיכון

מאמרו של בנימין שמואלי, "אחריות נזיקית כלפי בריאים שנחשפו לסיכון או: הגברת סיכון - הדור הבא", עתיד להתפרסם בחוברת כט(1) של כתב העת 'מחקרי משפט'.

להלן תקציר המאמר:

האם אדם שנחשף לסיכון וכתוצאה מכך הוגבר בעוולה סיכונו לחלות או להינזק, אך הוא אינו מצביע על נזק גופני אלא על חשש מנזק עתידי בלבד, יוכל לקבל פיצוי מיוצר הסיכון? את דוקטרינת הגברת הסיכון אפשר להסביר בשני רציונלים תאורטיים חלופיים. על פי הרציונל האחד מדובר בעוולה בלתי-מוגמרת, שבה ישנה התפשרות על יסוד הסיבתיות וניתן לקבל פיצוי חלקי ויחסי כגובה החלק המיוחס לנתבע בהתאם להסתברות, שדווקא הוא ולא גורם סיכון אחר אחראי לנזק. הרציונל האחר רואה בעצם הגברת הסיכון ראש נזק עצמאי ועוולה מוגמרת, המחייבת פיצוי מלא; כל זאת במקרה שהנזק מוכח.

החיבור יעסוק בהגברת סיכון עוד בטרם התממש הנזק; הוא יצליב בין הרציונלים השונים להגברת הסיכון לבין קטגוריות שונות של בריאים, המעלות את השאלה אם בכלל יש מקום לפצות בכל פעם, לפי כל אחד מן הרציונלים התאורטיים לדוקטרינה; אם יימצא שיש מקום לפיצוי, החיבור ידון גם בהיקף הפיצוי הראוי. מן הדיון יעלה, שישנו הבדל בפועל בין הרציונל של פיצוי חלקי ויחסי והרציונל של ראש נזק עצמאי רק באחת הקטגוריות של פיצוי לבריאים, בעוד שבשאר הקטגוריות התוצאה זהה. אגב הדיון יבוקר המצב המצוי בפסיקה האנגלו-אמריקנית, שאינה מוכנה להכיר באופן ראוי בפיצוי בחלק מאותן קטגוריות, ויידונו מקרי ביניים.

האם לישראל יש חוקה? תלוי את מי שואלים

לאחרונה עלה לאינטרנט אתר השוואתי נהדר - Constitute - שכולל את הטקסטים של כל חוקות העולם, בפורמטים מגוונים. הממשק מאוד מושקע, וכולל מיון גם לפי מדינות וגם לפי נושאים ותתי-נושאים. המאגר הוא חלק מפרויקט המשפטי החוקתי ההשוואתי (Comparative Constitutions Project), המנוהל על ידי שלושה חוקרים אמריקאים מובילים. 

באתר טקסטים של 177 (!) חוקות מרחבי העולם, החל מחוקת ארה"ב ב-1789 וכלה בחוקה החדשה של סוריה מ-2012. ומי נעדרת מהרשימה? ישראל כמובן. חוקי היסוד מאפשרים לבטל חקיקה של הכנסת, אבל בהסתכלות מבחוץ הם עדיין לא נחשבים ל"חוקה"... 

מכל מקום, מדובר במאגר יוצא דופן ובכלי עזר מעולה לכל חוקר וחוקרת של משפט חוקתי השוואתי.

כנס רבני קהילות בנושא: המשפט העברי בקהילה

אנו שמחים להזמינכם לכנס רבני קהילות בנושא: המשפט העברי בקהילה. הכנס, מטעם הקליניקה למשפט עברי, יתקיים בפקולטה מחר, יום רביעי ה-28.8 בשעה 16:15.

ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום אך מחייבת הרשמה מראש בטלפון: 052-5237017.

הנכם מוזמנים!

מאגר מקוון חדש של מאמרים משפטיים אמריקאים

האתר bepress, שמרכז פעילות של כתבי עת אמריקאים רבים, חנך לאחרונה את Law Review Commons - מאגר מקוון שמאפשר חיפוש ישיר (כולל מלים בטקסט) באתרים הפתוחים ברשת של עשרות רבות של כתבי עת משפטיים מובילים. לפי האתר, הוא מאפשר גישה לכ-75,000 מאמרים שפורסמו לאורך עשרות שנים בכתבי עת בין היתר מ-Berkeley, Northwestern, Duke, Yale, ועוד. מומלץ. 

עדי אייל על כוח כלכלי בדיני ההגבלים העסקיים

מאמרו של עדי אייל, "The market for Bigness: Economic Power and Competition Agencies’ Duty to Curtail It", התקבל לפרסום ב-Journal of Antitrust Enforcement.

להלן תקציר המאמר:

In its early days antitrust policy was motivated largely by public fears regarding economic power, the excess influence owners of large businesses might exert over political and commercial markets. Over time, antitrust enforcement has come to focus exclusively on market power, the ability to raise prices or reduce output in narrowly defined product markets.

This article calls for a return to the wisdom of days past, less for the populist reasons then articulated, and more due to the ‘influence effect’, the scale and scope economies in procuring political influence and their detrimental effects on democracy. After delving into the market and political effects created by big business, the recent financial crises and Too-Big-To-Fail (TBTF) dynamic are discussed.

The main problem, it is argued, is not potential business failures and resulting bailouts, but the influence TBTF institutions exert ‘while business is going well’. Preventing excess economic power and TBTF firms is a task originally entrusted to antitrust agencies, and this article calls for reaffirming this obligation. There are practical difficulties and political risks inherent in combating economic power, and these are discussed. In the end, such difficulties are very real and require careful formulation of enforcement strategy, but antitrust agencies should not shy away from the task.