תזכיר חוק יסוד: החקיקה – נח בשבע שגיאות

גידי ספיר (פורסם ב"מקור ראשון", 27.4.2012)

לאחרונה הונח על שולחן הכנסת תזכיר חוק יסוד: החקיקה, שאמור לשמש "תוכנת הפעלה" למערכת החוקתית כולה. לכאורה, סיבה למסיבה, בוודאי לאלו המעוניינים להשלים את פרויקט החוקה בישראל - אשר נמרח על פני למעלה מששה עשורים. בשורות הבאות אנסה להסביר מדוע כל מי שחפץ בהשלמת החוקה חייב לפעול להסרת היוזמה האמורה מעל השולחן, ויפה שעה אחת קודם.

כידוע, במשך שנים ארוכות היווה חוסר הסכמה ערכי מכשול מרכזי בדרך להשלמת החוקה. אמנם מהקמת המדינה ועד שנת 1992 נתקבלו בישראל תשעה חוקי יסוד, אך כולם נגעו בצד המבני ואף לא אחד מהם טיפל בשאלות של ערכים. בשנת 1992 נפל דבר בישראל כשבשלהי כהונת הכנסת ה-12 התקבלו שני חוקי יסוד שעניינם זכויות אדם. מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל: בית המשפט העליון משתמש בחוקי היסוד כפלטפורמה ליצירת חוקה שלמה. במקביל, נמתחת ביקורת חריפה - מפי פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ואזרחים מן הרחוב - על נסיבות קבלת חוקי היסוד ועל השימוש שעושה בהם בית המשפט.

הצעת חוק יסוד: דריסת המיעוטים

ידידיה שטרן (פורסם ב"הארץ", 22.4.2012)

מסתמן ליקוי מאורות שמחייב הבהרה חדה: נזקה של הצעת חוק יסוד החקיקה גדול לאין שיעור מתועלתה. כוונת המציעים טובה – הסדרת היחסים בין רשויות שלטון מתקוטטות – אך ההצעה ממוקשת על ידי "הוראת התגברות" שתסכל את כוונתם. על פי ההוראה, בתנאים מסוימים, הכנסת תוכל לתת תוקף לחוק שבית המשפט קבע כי הוא איננו תקף. יש להתנגד להצעה מסיבות מעשיות ועקרוניות גם יחד.

החברה הישראלית מתקיימת בתרבות פוליטית גועשת, מתוך מאבק זהות, במציאות של דמוקרטיה משברית. בכל רגע נתון, רוב קואליציוני עלול לפגוע במיעוט. שורת הקורבנות הפוטנציאליים ארוכה: כרגע אלו הערבים, העניים, ההומואים, השמאלנים, הנשים והטייקונים (לקראת הקיץ הקרב). מחר אלו עלולים להיות החרדים או המתנחלים או כל קורא של מאמר זה. על אזרחי מדינת המיעוטים לדעת כי אם תחוקק הוראת ההתגברות, רוב קואליציוני נחוש יוכל לפגוע בזכויותיהם היסודיות בלי שתעמוד לרשותם הגנה משפטית כלשהיא.

על "החקיקה" בתזכיר חוק יסוד: החקיקה

איתי בר-סימן-טוב

כפי שאורי ציין, הדיון ביחס לתזכיר חוק יסוד: החקיקה מתרכז רובו ככולו בשאלת הביקורת השיפוטית ובעיקר בסעיף ההתגברות. נראה שהסדרת חקיקתם של חוקים על ידי הכנסת נדחק הצידה לטובת נושאים חוקתיים "סקסיים" יותר כגון הסדרת הסמכות המכוננת, המדרג הנורמטיבי, ביקורת שיפוטית וסעיף ההתגברות. פוסט זה יתייחס, לעומת זאת, להיבט אחר בתזכיר חוק היסוד [להלן: התזכיר]: ההסדרה החוקתית של סמכות הכנסת לחוקק חוקים ושל הליך חקיקתם של חוקים אלו. מדובר לדעתי בנושא זנוח, אך כלל לא זניח, בתזכיר. אחרי הכל, מדובר בחוק יסוד: החקיקה. אדון תחילה בשינויים הטמונים בתזכיר חוק היסוד לעומת הדין הקיים בתחום ספציפי זה ולאחר מכן אצביע על החשיבות הנורמטיבית של המהלך המוצע.

תזכיר חוק יסוד: החקיקה – הערות ראשוניות

אורי אהרונסון

אין נושא מתאים לחנוכת בלוג המשפט הציבורי מאשר תזכיר חוק יסוד: החקיקה שפרסם משרד המשפטים בערב פסח תשע"ב. מדובר במסמך עשיר ומורכב, שחלקים ממנו כבר הופיעו בטיוטות קודמות ואחרים מחדשים או משנים מן המוכר. הוא כולל הסדרים מעוררי עניין במגוון מישורים – הליכי חקיקה (חקיקת-יסוד, חקיקה רגילה וחקיקת-משנה), המדרג הנורמטיבי בשיטת המשפט, הסדרי מעבר, וכמובן עיגון מפורש של הסמכות לביקורת שיפוטית חוקתית מהותית, בחלוף כ-17 שנים מאז קבע בית המשפט העליון את קיומה של הסמכות כעניין שבפרשנות בפסק דין בנק המזרחי.

ככל שהתזכיר יקרום עור וגידים ויהפוך להצעת חוק של ממש (הכנסת כבר ניהלה דיון פגרה בנושא), הוא יפרנס ללא ספק עוד דיונים רבים ומפורטים על כל הוראה והוראה הנכללות בו. אבקש בינתיים להציע רק שלוש הערות ראשוניות.

ברוכים הבאים לבלוג המשפט הציבורי!

אנו שמחים לחנוך בזאת את "בלוג המשפט הציבורי" של מרצי ומרצות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בבלוג יופיעו חיבורים קצרים של חברות וחברי הסגל ושל תלמידות ותלמידי מחקר מן הפקולטה בעניינים הנוגעים למשפט הציבורי של מדינת ישראל. אנו מקווים שהבלוג יהווה במה עדכנית וחיה לשיח עשיר על חידושים במשפט הציבורי ועל התיאוריות שמאחוריהם. אנו מאחלים לכולכם/ן קריאה מפרה ומעשירה, ומזמינים תגובות והתייחסויות לפוסטים שיופיעו.

הבלוג מצוי עדיין בשלבי הרצה, ונשמח להערות ולתגובות. באיחולי שיחה מועילה, בהצלחה!