צילי דגן ואביטל מרגלית על מיסים וקהילה

מאמרן של צילי דגן ואביטל מרגלית "מיסים וקהילה: על מיסוי הקיבוץ המסורתי והקיבוץ המתחדש" עומד להתפרסם בגיליון ל"ו של עיוני משפט.

להלן התקציר:

השינויים אשר חלו בקיבוץ – המעבר מהקיבוץ המסורתי אשר דגל בחלוקה שוויונית בין חבריו אל הקיבוץ המתחדש המתאפיין בקיום קשר בין תרומתו הכלכלית של החבר לבין גובה תקבוליו מהקיבוץ –מצריכים חשיבה מחודשת על אופן המיסוי של הקיבוץ.

המאמר מתחקה אחר פרטי השינויים בקיבוץ, ומציג ניתוח מקיף אודות ההסדר הראוי למיסוי מגוון פעילויותיהם של הקיבוץ ושל חבריו. הקיבוץ המסורתי נהנה מטיפול ייחודי בשיטת המס הישראלית. טיפול זה משקף לטענתנו את האופי הלאו שוקי של מערכות היחסים בין חברי הקיבוץ המסורתי ואת הנטייה הכללית במשפט הישראלי לא למסות מערכות יחסים ופעילויות שאינן שוקיות באופיין .  בקיבוץ המתחדש  לעומת זאת, חלה  תזוזה על פני הרצף שבין פעילות לאו-שוקית אל עבר פעילות שוקית. לאור זאת יש לשקול למסות את אותם החלקים ביחסי החברים שהפכו שוקיים. אך  יש להדגיש, כי לא כל תחומי החיים בקיבוץ מבטאים מעבר אל ספירה שוקית. טיפול מיסוי נכון יאבחן בין תחומי החיים השונים בקיבוץ, וייתן את המשקל הראוי לאותם הסדרים אשר משמרים את רוח הערבות ההדדית (הלא שוקית) אשר אפיינה את הקיבוץ המסורתי.  באופן זה תבוא לידי ביטוי הנטייה הכללית במשפט הישראלי לא למסות מערכות יחסים ופעילויות שאינן שוקיות באופיין, כמו גם המגמה של המחוקק הישראלי להעניק חופש יחסי להתארגנויות חברתיות – ולקיבוץ המתחדש בכלל זה – בעיצוב דפוסי חיים העולים בקנה אחד עם מערכת הערכים העומדת בבסיס תפיסת-עולמן.