על פומביות הדיון בבוררות בחסות המדינה

ככל שהצעת חוק בוררות חובה עדיין חיה וקיימת (למיטב ידיעתי, שוכבת במרתפי ועדת חוקה, חוק ומשפט אחרי קריאה ראשונה), וככל שההצעות להסמכת בתי הדין הרבניים לקיים בוררויות אזרחיות (לאחר שאלה נאסרו בבג"ץ סימה אמיר) עדיין על הפרק, ראוי לשים לב לפסק דין שניתן בארה"ב לאחרונה בבית המשפט הפדראלי לערעורים של ה-Third Circuit (הממוקם בפילדלפיה), שעסק בבוררויות שמנהלים שופטי ה-Chancery Court של דלאוור - "האב הרוחני" של המחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב - בתוך בית המשפט, במסגרת הזמן השיפוטי, לפי הסכמת הצדדים, ותוך הבטחת חשאיות מלאה של תוכן ההליך. בית המשפט הפדראלי קבע שעל הבוררויות הללו חל העקרון החוקתי של פומביות הדיון (הנגזר מהתיקון הראשון לחוקה), ושאסור לקיימן בדלתיים סגורות. כללי החשאיות שנקבעו להליך בוטלו אפוא. פסק הדין ניתן ברוב של 2 נגד 1, וכולל דיונים מעניינים על מהותו של הליך משפטי, מהותה של בוררות, והמשמעות של בוררות שנעשית באמצעות פורום מדינתי.