יום שני, 2 בפברואר 2015

טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל

ביום 1.4.2012, התקבלה החלטה מספר 4510 של הממשלה, במסגרתה נקבעו תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על היישומים הביומטריים. בכדי להבטיח שהמדינה, תושביה והתאגידים הפועלים בשטחה יוכלו ליהנות מתשתית המאזנת בין התועלות הטמונות ביישומים הביומטריים ובין הסיכונים למידע, פרטיות וביטחון, הטילה החלטה 4510 על הממונה על היישומים הביומטריים, לגבש המלצות בדבר מדיניות לאומית אינטגרטיבית בתחום. 

בעקבות זאת, במהלך חודש ינואר השנה, הפיץ הממונה על היישומים הביומטריים מסמך היוועצות עם הציבור הרחב יחד עם טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל.


מסמך המדיניות הלאומית מציין כי הצורך בקביעת מדיניות ממשלתית ליישומים ביומטריים, נובע משלוש סיבות מרכזיות:
1. מדובר בטכנולוגיה אשר יש בה כדי להביא להתייעלות, לרווחים, לשיפור תהליכים, להרחבה והנגשה של שירותים רבים במגזר הממשלתי – ציבורי ובמגזר הפרטי, שיינתנו לתושבים בצורה יעילה יותר באופן משמעותי. נדרש לוודא כי פוטנציאל זה אכן יבוא לידי ביטוי – בצורה נכונה ומאוזנת.
2. הסיכון הפוטנציאלי הקיים בגניבת זהויות ובשיבוש מאגרי מידע, העלולים להוביל לנזק.
3. צורך לוודא הגנה על הפרטיות בכלל ובאשר להקמת מאגרי מידע ביומטריים בפרט.

יתרה מכך, המסמך מונה שלוש שאלות יסוד העומדות בבסיס המדיניות ליישומים ביומטריים של מדינת ישראל:
1. האם יש צורך בהתערבות של המדינה?
2. באיזו מידה ובאיזה אופן על המדינה להתערב בשוק, על מגזריו השונים, על מנת להנחות ולכוון את אופן מימושם של יישומים ביומטריים?
3. כיצד נכון לאפשר הקמה ושימוש ביישומים ביומטריים, באופן אשר יביא למירב התועלות תוך הגנה מיטבית על הפרטיות, המידע והביטחון?

 בהקשר זה, שלוש התשובות המרכזיות הניתנות במסגרת טיוטת המדיניות הלאומית, הינן:

  • המענה לשאלה הראשונה הינו חיובי. כלומר, יישומים ביומטריים הם אמצעי עזר אפקטיבי ביותר בתחום ההזדהות הבטוחה ויתרונותיהם ברורים. אולם, בצד יתרונותיהם הרבים טמון בהם גם פוטנציאל נזק עצום. לפיכך, על המדינה להבטיח את הסדרתו המאוזנת של התחום.
  • במענה לשאלה השנייה ועל מנת לקבוע את מידת המעורבות הממשלתית ביחס לניהול היישומים הביומטריים השונים בישראל, נבנה מודל של "גבולות גזרה". מודל זה כולל שורה של קריטריונים המסייעים לקבוע באילו מקרים יש מקום להתערבות המדינה. דהיינו, מודל "גבולות גזרה" מבחין בין מגזרים, סוגי משתמשים והסוג המידע בעניינם נדרשת הסדרה.
  • במענה לשאלה השלישית מוסיף ומבהיר מסמך המדיניות כי המדיניות הממשלתית תהיה לאפשר תשתית להקמת יישומים ביומטריים, תוך הנחיה באשר לאופן בו מכון להקימם ולנהלם. כך, מימוש נכון של יישומים ביומטריים יתבסס על קווים מנחים. קווים מנחים אלו יהיו במתכונת כללית ויותאמו לארון וליישום הספציפי באמצעות בדיקה אל מול קריטריונים. יתרה מכך, יוכנו הנחיות ייעודיות ליישומים מסוימים, וניתן יהיה להכין הנחיות לשימוש במגזר מסוים או טכנולוגיה ביומטרית מסוימת.


הממונה הציג את טיוטת המדיניות הלאומית  לצורך קבלת התייחסויות עבור עדכונו וגיבושו של המסמך.

התייחסות למדיניות ולקווים המנחים ניתן להעביר בכתב באמצעות טופס מובנה לכתובת bio_info@pmo.gov.il  עד ליום 11 בפברואר 2015.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה