In a Different Voice: האם לשופטים דתיים יש קול שונה?

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

"The different voice I describe is characterized not by gender but theme"

(Carol Gilligan, In a Different Voice: Psychological Theory and Women's Development 3 (1993))

שאלת הרכב השופטים ומוצאם בבית המשפט העליון עולה מפעם לפעם, ובפרט לקראת כינוסה של הוועדה למינוי שופטים. יש הטוענים כי הרכב השופטים בבית המשפט העליון צריך לשקף את השוני והגיוון הרב הקיימים בחברה, ובחברה הישראלית בפרט, ולכן יש לדאוג למינוי נשים לשופטות, לצד שופטים ממוצא ספרדי, ערבי או דתי - ולכך יש חשיבות אף אם השופטים עצמם אינם מחזיקים בדעות שונות זו מזו, שכן הרכב מגוון משקף את פניה של החברה הישראלית. לעומת זאת, יש הטוענים כי פסיקתו של השופט מושפעת מהמוצא, המגדר או התרבות שלו, ולכן, אם ברצוננו בפלורליזם שיפוטי, אם אנו חפצים במגוון דעות אשר יעצבו את פני המשפט הישראלי והחברה הישראלית בפרט, יש לאפשר מגוון רחב של שופטים בבית המשפט העליון.

המשפט כמעבדה: הרהורים על בקשת הפרקליטות להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי

אורן פרז

העיתונות הישראלית דיווחה לאחרונה כי בעקבות החומרים החדשים שנתנה שולה זקן ביקשה פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון בסוף מאי להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף. בבקשה מצוין לראשונה שהראיות מצביעות על כך שהכספים שלכאורה נתן איש העסקים משה טלנסקי שימשו את ראש הממשלה לשעבר לצרכים אישיים. עוד צוין שבשיחות שהוקלטו נשמע אולמרט משכנע את זקן לא להעיד בירושלים כדי לא להפליל אותו. (ראו: רשת טלנסקי תיפתח? "ראיות נגד אולמרט", 27-5-14)

הבקשה משקפת בלבול מושגי אודות היחס בין 'גילוי האמת' והחובה להגן על זכויות הנאשם להליך הוגן. היא מהווה דוגמא לשימוש פסול בפרוצדורה הפלילית הישראלית שמאפשרת להגיש ערעור על זיכוי ומוסיפה על כך נדבך נוסף של ניהול משפט חדש כמעט בשלב הערעור. ראוי לזכור כי החוק הישראלי שמאפשר ערעור על זיכוי אינו משקף מציאות אוניברסלית. בחלק ניכר ממדינות המשפט המקובל ובראשן ארצות הברית ערעור על זיכוי אינו אפשרי, או שהוא מוגבל לשאלות של משפט בלבד.