יום רביעי, 18 ביוני 2014

המשפט כמעבדה: הרהורים על בקשת הפרקליטות להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי

העיתונות הישראלית דיווחה לאחרונה כי בעקבות החומרים החדשים שנתנה שולה זקן ביקשה פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון בסוף מאי להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף. בבקשה מצוין לראשונה שהראיות מצביעות על כך שהכספים שלכאורה נתן איש העסקים משה טלנסקי שימשו את ראש הממשלה לשעבר לצרכים אישיים. עוד צוין שבשיחות שהוקלטו נשמע אולמרט משכנע את זקן לא להעיד בירושלים כדי לא להפליל אותו. (ראו: רשת טלנסקי תיפתח? "ראיות נגד אולמרט", 27-5-14)

הבקשה משקפת בלבול מושגי אודות היחס בין 'גילוי האמת' והחובה להגן על זכויות הנאשם להליך הוגן. היא מהווה דוגמא לשימוש פסול בפרוצדורה הפלילית הישראלית שמאפשרת להגיש ערעור על זיכוי ומוסיפה על כך נדבך נוסף של ניהול משפט חדש כמעט בשלב הערעור. ראוי לזכור כי החוק הישראלי שמאפשר ערעור על זיכוי אינו משקף מציאות אוניברסלית. בחלק ניכר ממדינות המשפט המקובל ובראשן ארצות הברית ערעור על זיכוי אינו אפשרי, או שהוא מוגבל לשאלות של משפט בלבד.


גם במדינות שבהן נעשתה רפורמה בעניין זה, כמו אנגליה, הוטלו מגבלות שונות על הגשת ערעור על ידי הפרקליטות - prosecutorial appeal: ראו למשל,

Alogna, Forrest G. 2000. "Double Jeopardy, Acquittal Appeals, and the Law-Fact Distinction." Cornell L. Rev. 86:1131.


CreekpaumKyden. 2007. "What's Wrong with a Little More Double Jeopardy-A 21st Century Recalibration of an Ancient Individual Right." Am. Crim. L. Rev. 44:1179


בקשת הפרקליטות משקפת התעלמות מעינוי הדין שנגרם לנאשם כתוצאה מההליך הפלילי ומחשיבות הערך של סופיות הדיון. הבקשה מדמה את ההליך המשפטי למעבדה ואת התביעה ובית המשפט כמדענים שמוטלת עליהם החובה לחזור ולבחון את התזה שלהם ואת מסקנותיהם (ביחס לאשמה) מהניסוי שהתבצע (ההליך בביהמ"ש) לאור עובדות חדשות שהתגלו (או כאלה שיכולות להתגלות מניסוי נוסף). לפי ההיגיון הזה מתבקש העליון לשמוע את הראיות הנוספות בהליך מיוחד. אלא שההליך המשפטי אינו מעבדה. ההליך המשפטי נועד בין היתר להגן על זכותו של הנאשם ובין היתר למנוע עינוי דין. בית המשפט אמור לחתור להשגת צדק ולא להביא לגילוי האמת. ולכן ראוי שלתביעה יהיה נסיון אחד לבסס את אשמתו של הנאשם (בכפוף אולי לחריגים מיוחדים אבל זה אינו המקרה. לשם השוואה ראו פרשת הרוצח האנגלי Billy Dunlop המתואר במאמר של Creekpaum וכן ב-http://www.cps.gov.uk/news/latest_news/152_06/).

צריך לזכור שביומניה של שולה זקן לא מצויה האמת על החלקיק האלוהי או על מוצא המינים. אוצר הידע האנושי לא ייפגע אם יומניה של שולה ישארו סגורים.  אולמרט כך נדמה נענש מספיק. הפרקליטות מתעלמת מהעובדה שחלק מהאחריות שלה הוא לא רק ל'ביעור השחיתות' אלא להגן על זכויות הנאשם. התפיסה לפיה הגנת על זכויות הנאשם אינה נופלת כלל בגדר האחריות של הפרקליטות - אלא היא מנת חלקה של הסנגוריה - היא תפיסה שגויה. כאשר הפרקליטות מפעילה סמכויות כגון פתיחה בהליך פלילי\ הגשת ערעור על זיכוי, או בקשה כגון זו שהוגשה בענינו של אולמרט, היא חייבת להביא בחשבון גם את זכויות הנאשם מאחר שהגנה פלילית - טובה ככל שתהיה - אינה יכולה לאיין את הנזק הרב שיכול להגרם לנאשם כתוצאה מהפעלה לא ראויה של סמכויות אלה.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה