ב-1.8.2013 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: משאל עם. ההצעה מבקשת "לשדרג" מבחינה חוקתית (ולשריין מפני שינוי ברוב מוחלט) את ההסדר הקיים כבר בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), תשנ"ט-1999, ולפיו החלטה שלא להחיל עוד את המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים על שטחים מסוימים טעונה משאל עם טרם אשרורה.
ברקע (המשפטי) לחקיקה - העתירה העומדת של ד"ר מוחמד ותד (בג"ץ 9149/10) לפיה הכנסת אינה רשאית לקבוע בחוק רגיל הסדר של משאל עם, אשר סותר לכאורה את המבנה השלטוני הקבוע בחוקי-היסוד השונים. העתירה נדונה ב-20.11.2012 בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, שהחליט להוציא צו על תנאי. אם תושלם חקיקת-היסוד, הדבר ייתר מן הסתם את הצורך להכריע בעתירה, שמעוררת מגוון שאלות חוקתיות מורכבות (הן במישור המהותי, הן במישור השפיטות).
למרות, אם כן, שמשאל עם אינו דבר חדש במשפטנו, הרי שחידוש העיסוק החוקתי בו, הן בכנסת והן בבית המשפט העליון, מעוררים עניין מחודש ברציות של ההסדר הזה לדמוקרטיה הישראלית. הבלוג מביא שתי דעות בנושא (שפורסמו בעבר ב"עורך הדין"): גידי ספיר מצד אחד וידידיה שטרן מצד שני. נשמח לתגובותיכם/ן.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה