כנס בינלאומי: משפט יהודי ודמוקרטי: הגדרת הגבולות מחדש

אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למשפטים

בתמיכת קרן משפחת זהבה ומושל י. שטראוס

כנס היסוד של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי (בהקמה)

משפט יהודי ודמוקרטי: הגדרת הגבולות מחדש

ט"ז-י"ח בטבת תשע"ו * 30-28 בדצמבר 2015

תכנית הכנס

יום ב', ט"ז בטבת - 28 בדצמבר

בניין פלדמן 301, אולם הסנאט, קומה ב'

14:30 – 15:00 – ארוחת צהריים קלה (למוזמנים)

בניין פלדמן 301, אולם וייספלד, קומת קרקע

14:45 – 15:00 – רישום וכיבוד

15:00 – 15:30

ברכות

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' יפה זילברשץ, ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר-אילן

15:45 – 16:00

מדוע ישראל זקוקה למשפט יהודי ודמוקרטי

פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

16:00 – 17:30

מושב 1: שולחן עגול: "יהודית ודמוקרטית" כאתגר אינטלקטואלי וכאג'נדה למחקר

מהם האתגרים התיאורטיים העיקריים שמעורר חזון חוקתי המשלב זהות לאומית-אתנית עם מוסר פוליטי ליבראלי? הדיון ישאף לברר את מצב הידע והמחשבה אודות זהות חוקתית, רב-תרבותיות, ודת ומשפט, בשאיפה להתוות קווים לחידושים תוכניים ומתודולוגיים אפשריים בתחומים אלה.

מוביל: פרופ' יוסף ויילר, נשיא מכון האוניברסיטה האירופית (EUI)

משתתפים:

פרופ' רחל אליאור, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' אהרן ברק, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר נשיא בית המשפט העליון

פרופ' אמל ג'מאל, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' משה הלברטל, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים; בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה; בית הספר למשפטים, אוניברסיטת ניו יורק

פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

17:30 – 18:00 – כיבוד קל

18:00 – 18:20

דברי ברכה

השופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון

18:30 – 20:00

מושב 2: שולחן עגול: "יהודית ודמוקרטית" כאפשרות פוליטית – הערכת ניסיונות העבר

הערכת הניסיונות שנעשו בעשורים האחרונים ליישוב הצימוד "יהודית ודמוקרטית" באמצעות פרויקטים של ניסוח חוקתי – בכנסת, בבית המשפט העליון ובמוסדות מחקר וחשיבה. משתתפי המושב "ידווחו" על ניסיונותיהם בצמתים אלה ויתבקשו להעריך את ההליכים השונים דרכם פעלו ואת הפוטנציאל לפיתוחי מדיניות עתידית כמענה לאתגרי המסגרת היהודית-דמוקרטית.

מוביל: פרופ' ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

משתתפים:

השופטת דורית ביניש, נגידת האוניברסיטה הפתוחה, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון

מר ישראל הראל, היו"ר המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית

עו"ד סאוסן זהר, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

פרופ' (אמריטוס) מרדכי קרמניצר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים; סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

פרופ' אמנון רובינשטיין, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

יום ג', י"ז בטבת - 29 בדצמבר

בניין הפקולטה למשפטים  ע"ש ג'אן ומוריס בנין 306, אולם 200, קומה ב'

8:45 – 9:15 – התכנסות ורישום

9:15 – 10:45

מושב 3: עיצוב חוקתי בחברות מפוצלות

חוקות נתפסות לעתים ככלי לביטוי אתוס מאוחד ומשותף של חברי קהילה פוליטית. אשר על כן, בתנאים של פלורליזם עמוק באמונות, בדעות ובציפיות בקרב קבוצות שונות בחברה, מתעוררים אתגרים מיוחדים של עיצוב חוקתי. המושב ישלב תובנות השוואתיות ומהלכים נורמטיביים, במטרה לחשוף את המתחים הקיימים ואת הפתרונות האפשריים בתחומים כמו: תהליך יצירת חוקה ומידת הנוקשות שלה, הפרדת רשויות, ויישוב סכסוכים חוקתיים.

מוביל: פרופ' מרטין לופלין, לונדון סקול אוף אקונומיקס אנד פוליטיקל סיינס (LSE)

משתתפים:

ד"ר רבקה ווייל, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

ד"ר מנאר מחמוד, המחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

פרופ' מייקל מקונל, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת סטנפורד

פרופ' גדעון ספיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; עמית בכיר, פורום קהלת למדיניות

10:45 – 11:00 – הפסקת קפה

11:00 – 12:30

מושב 4: מדינת לאום, מיעוטים, שוויון וזכויות

האם מדינה המגדירה עצמה "יהודית ודמוקרטית" יכולה לקיים באופן מלא את המחויבויות הנובעות מערכי הליברליזם, הדמוקרטיה החוקתית והמשפט הבינלאומי? האם ניתן לנסח מודל של אזרחות שוויונית שיהלום את הדואליות החוקתית הישראלית? מה ההשפעה של ריבונות אתנו-לאומית על זכויות קבוצתיות, מעמד מיעוטים, והאפשרויות המוסדיות להבניית יחסים הוגנים בין קבוצות רוב ומיעוט? המושב ידון בשאלות אלה הן ברמה התיאורטית והן תוך יישום למחקרי מבחן ייחודיים למצב הישראלי.

מובילה: פרופ' יפה זילברשץ, ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

משתתפים:

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית, פורום קהלת למדיניות

ד"ר גרשון גונטובניק, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

ד"ר מיטל פינטו, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל

ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

12:45 – 13:45 – ארוחת צהריים

13:45 – 15:15

מושב 5: הדת ואתגר זכויות האדם

מהם האתגרים וההזדמנויות הנתונים לקהילות דת ואמונה במגען עם האג'נדה של זכויות אדם? המושב ידון בשאלות אלה תוך התייחסות להיבטים האוניברסליים והפרטיקולריים של שיח זכויות האדם, ולזמינות של טיעוני זכות בתוך השיח והמעשה הדתיים. הדיון ישלב תובנות סוציו-היסטוריות עם מהלכים תיאורטיים ונורמטיביים בנוגע למפגש בין ההוויה הדתית והמוסר הליבראלי.

מוביל: ד"ר משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן

משתתפים:

פרופ' יוקסל סזגין, בית ספר מקסוול, אוניברסיטת סירקיוז

ד"ר רונית עיר-שי, התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' סילביו פרארי, אוניברסיטת מילאנו

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול

15:15 – 15:30 – הפסקת קפה

15:30 – 17:00

מושב 6: דת וחילוניות במרחב הציבורי

מהם הכלים השיחניים, הנורמטיביים והמוסדיים באמצעותם מתמודדת המדינה עם הזיקות והמתחים בין דת וחילוניות, הנשגב והרציונלי, המוחלט וההומניסטי? אלה שאלות מרכזיות להווייה של מדינה יהודית ודמוקרטית, אך הן משותפות לכל חברה מודרנית בה הדת או החילוניות תובעת מקום במרחב הציבורי. המושב יעסוק באפשרויות השונות להמשיג ולנתח את האתגרים הללו, ויתייחס באופן השוואתי לנסיבות בהן הם התעוררו.

מוביל: פרופ' שי לביא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

משתתפים:

פרופ' יוסף ויילר, נשיא מכון האוניברסיטה האירופית (EUI)

פרופ' דניאל סטטמן, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה

ד"ר לינא שלאימה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' מארי אן קייס, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת שיקגו

17:30 – 19:00 – ארוחת ערב (למשתתפי הכנס)

בניין פלדמן 301, אולם וייספלד, קומת קרקע

דובר: פרופ' ידידיה שטרן: "מבוך הזהויות הישראלי"

19:30 – 21:00

אירוע מופע: קריאות ב"יהודית ודמוקרטית"

בניין פלדמן 301, אולם הסנאט, קומה ב'

דברי פתיחה: השופט אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון

משתתפים: אמנים, מרצים ותלמידים

יום ד', י"ח בטבת - 30 בדצמבר

בניין הפקולטה למשפטים ע"ש ג'אן ומוריס בנין 306, אולם 200, קומה ב'

יום זה יוקדש בעיקרו לעיון בטקסטים ולהתנסות במתודולוגיות מגוונות של לימוד. "כיתות אמן" (מושבים 7, 9, 11) הן מסגרות קטנות-יחסית בהשתתפות תלמידים, מרצים ואורחים, שיתקיימו בחלקן במקביל, ובהן אורחים מוזמנים יובילו קריאה מונחית של טקסט לבחירתם, עם זיקה לנושאי הכנס. ההשתתפות בכיתות האמן מחייבת רישום מראש (מספר המקומות מוגבל). לרישום ולעיון בטקסטים שיילמדו בכיתות האמן יש לפנות לאתר הכנס: http://law.biu.ac.il/cjdl. במסגרת "משפטים נפגשים" (מושב 8) נועדים חוקרים ופרקטיקנים מעולמות המשפט הכללי והמשפט הדתי לשיח בנושאים בעלי חפיפה או זיקה. "מועדון ספר" (מושבים 10, 12) הנו מפגש לדיון ולשיחה פומבית סביב יצירה המאירה היבט מסוים בצימוד "יהודית ודמוקרטית".

9:00 – 10:15

מושבים 7א-7ה: כיתות אמן

מורים:

פרופ' יצחק ברנד, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' רות גביזון, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים; הנשיאה המייסדת, מכון מציל"ה

הרבה גליה ריבה סדן, בית דניאל, התנועה הרפורמית

השופט נעם סולברג, בית המשפט העליון

פרופ' ניר קידר, ראש בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר

10:30 – 12:15

מושב 8: משפטים נפגשים

לזכרו של מנחם קופרשטוק ז"ל

מושב זה יפגיש שופטים ודיינים מערכאות אזרחיות ודתיות לשיחה על הפערים ועל הזיקות בין פורומים שיפוטיים שונים, ועל הניסיון המעשי של פלורליזם מוסדי במשפט.

מובילים: פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' עמיחי רדזינר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

משתתפים:

השופטת צילה צפת, בית המשפט המחוזי בתל אביב

הרב יאיר בן-מנחם, דיין בית הדין הרבני האזורי בנתניה

הקאדי ד"ר איאד דחאלקה, דיין בית הדין השרעי לערעורים בירושלים

האב ניפון מיצוליס, דיין בית הדין היווני-אורתודוכסי ביפו

הרב יהושע פפר, דיין בית הדין "דרכי הוראה"

מגיב: פרופ' יוקסל סזגין, בית ספר מקסוול, אוניברסיטת סירקיוז

12:25 – 13:40

מושבים 9א-9ה: כיתות אמן

מורים:

פרופ' קנת במברגר, ראש המכון ללימודי ישראל והמשפט העברי, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי

פרופ' אריאל בנדור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

השופטת דפנה ברק-ארז, בית המשפט העליון

פרופ' סוזן לאסט סטון, בית ספר קרדוזו למשפטים, ישיבה יוניברסיטי

פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

13:40 – 14:30 – הפסקת צהריים (ארוחה לאורחי הכנס)

14:30 – 16:00

מושב 10: מועדון ספר: חוקים וחיות אחרות

מנחה: ד"ר אורי אהרונסון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

דוברים:

פרופ' סוזן לאסט סטון, בית ספר קרדוזו למשפטים, ישיבה יוניברסיטי

פרופ' ניר קידר, ראש בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר

משוחחים:

פרופ' אריאל בנדור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

השופטת דפנה ברק-ארז, בית המשפט העליון

16:15 – 17:30

מושבים 11א-11ה: כיתות אמן

מורים:

השופט סלים ג'ובראן, בית המשפט העליון

השופט ניל הנדל, בית המשפט העליון

השופט חנן מלצר, בית המשפט העליון

השופטת פנינה נויבירט, בית משפט השלום בתל אביב

17:30 – 18:30 – ארוחת ערב קלה (לאורחי הכנס)

18:30 – 20:00

מושב 12: מועדון ספר: יהודים ומלים

בניין הפקולטה למשפטים 305, אולם משפט מבוים (11), קומת הכניסה

מנחה: ד"ר שרון אהרונסון-להבי, המחלקה לספרות משווה, אוניברסיטת בר-אילן

משוחחים:

הסופר חיים באר

פרופ' פניה עוז-זלצברגר, הפקולטה למשפטים ובית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה

* * *

הכנס יתקיים בעברית ובאנגלית. יינתן תרגום סימולטני במרבית המושבים.

הכנס פתוח לקהל, אך נדרשת הרשמה מראש באימייל: biu.cjdl@gmail.com

מידע על משתתפי הכנס, תקצירי ההרצאות, הטקסטים שיילמדו בכיתות האמן, ומערכת רישום לכיתות האמן (מספר המקומות מוגבל) – מצויים כולם באתר הכנס באינטרנט: http://law.biu.ac.il/cjdl

* * *

ועדת הכנס:

ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' שחר ליפשיץ

רכזת הכנס:

עו"ד אלונה חגאי פריי

הכנס השנתי השני של תחרות הדיקן לעבודות מצטיינות במשפטים

 אנו שמחים להזמין את קהילת הפקולטה

לכנס השנתי השני של תחרות הדיקן לעבודות מצטיינות במשפטים

בחסות בעז בן צור ושות', משרד עורכי דין

בו יוצגו שלוש עבודות של תלמידות שנה ג' מסדנת הכתיבה המתקדמת במשפטים

ויגיבו עליהן חברי סגל הפקולטה

כיצד להיות "ידיד" טוב של בית המשפט?/ שי פרבר*

Amicus Curiae, ובתרגום המילולי מלטינית לעברית - "ידיד בית המשפט", היא פרקטיקה משפטית שמכוחה צד שלישי שאינו מעורב באופן פורמלי בהליך משפטי המתנהל בבית המשפט מורשה להציג את נקודת מבטו או את האינטרס שלו, באמצעות הגשת תזכיר לבית המשפט (להלן: "תזכיר ידיד"). ל"ידיד" תכליות שונות והשימוש בו איננו אחיד במערכות שיפוטיות ברחבי העולם: לעיתים, "ידידים" מוסיפים טענות עובדתיות או משפטיות שלא הועלו על ידי הצדדים הפורמאליים להליך; במקרים מסוימים, "ידידים" מספקים מידע חברתי או מדעי שלא מצוי בידי הצדדים הפורמאליים או שהצדדים הפורמאליים אינם מסוגלים או מעוניינים להציג לבית המשפט; במקרים אחרים, חוזרים ה"ידידים" על טיעונים שהוצגו על ידי צד פורמאלי מסוים, מחדדים ניואנסים מסוימים, מביעים את תמיכתם בצד זה ומנסים לשכנע את בית המשפט לקבל את עמדת צד זה ("הידיד הלוביסט"). כאן המקום לציין, כי השימוש שנעשה ב"ידיד הלוביסט" מצדן של קבוצות אינטרס שונות באופן שיש לו סממנים פוליטיים מעורר תרעומת וגורם לרבים לתהות האם השם ""amicus curiae אכן תואם את המציאות. חוסר בהירות זו הוביל למשל, את בית המשפט העליון של אנגליה, לשנות בשנת 2011 את כלליו כך שהכותרת של סדרי הדין בנושא "הידיד" אינם נקראים עוד "Amicus Curiae" אלא "Advocate to the Court". בדרך זו, ביקשה מערכת השפיטה האנגלית להדגיש ש"הידיד" האנגלי איננו "ידידו" של צד להליך אלא של בית המשפט בלבד.

International Conference on Religion and Equality June 9-11, 2015, Bar-Ilan University, Faculty of Law

Tuesday, June 9^th

16:30-17:00                  registration and refreshments

17:00                                  Opening Session

         Greetings : Prof. Shahar Lifshitz, Dean, Faculty of Law

                             Dr. Haim Shapira, Organizing Committee

           Keynote Speaker:  Judge Neal Hendel, Supreme Court, Israel

                           Jewish and Democratic State – Introductory Reflections

גיליון חדש של כתב העת "תרבות דמוקרטית" יצא לאור

גיליון חדש של כתב העת "תרבות דמוקרטית" יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של גיליון מספר 16 של כתב העת "תרבות דמוקרטית", בעריכתם של פרופ' אבי שגיא, פרופ' ידידיה צ' שטרן ועו"ד חנן מנדל. ככל גיליון של כתב העת, גם המאמרים הרואים אור הפעם עוסקים בסוגיות של דמוקרטיה, תוך עיון מיוחד במדינה הישראלית ותכונותיה. 

חוקרים מהשורה הראשונה במגוון של דיסציפלינות: ספרות, היסטוריה, משפטים, סוציולוגיה ומחשבה יהודית חוברים יחד בגיליון מספר 16 של "תרבות דמוקרטית" על מנת לספק מענה לאתגרים הכרוכים בביסוס הדמוקרטיה הישראלית. המאמרים בגיליון מאתגרים את הסטטוס קוו הקיים בקבוצות השונות של החברה תוך דיון בגבולות חדשים, הגדרות יצירתיות ואפיונים מרתקים. 

יודעי דין, עילויים וחֲנוני לב שומע או אנשי שלומנו? / נדב דגן*

 סוגיית מינוי השופטים בישראל, ממש כמו בדמוקרטיות מערביות אחרות בכלל ובמשפחת המשפט המקובל בפרט, מעוררת דיון ומחלוקת. אך נראה שבשנים האחרונות הפכה שיטת המינוי בישראל לזירת התנגשות קשה בין כוחות מגן של הסדר החוקתי לבין כוחות פוליטיים רבי עוצמה המסתערים עליו מדיי תקופה במטרה לשנותו מן היסוד.

בראש התוקפים, לפחות מבחינת הנראות הציבורית והפעילות הפרלמנטרית, ניתן לזהות זרם הולך וגדל בסיעת הליכוד, שאחד ממיצגיו הבולטים ביותר הוא ח"כ יריב לוין, וכן את סיעת הבית היהודי, ובפרט העומד בראשה וח"כ איילת שקד. עוד לפני תום ספירת הקולות בבחירות לכנסת הבהירו אלה שבכוונתם לחדש את המאבק במשנה מרץ ותקיפות לאחר הרכבת הממשלה החדשה. על פי פרסומים בתקשורת, דורשת סיעת הבית היהודי לעגן בהסכמים היחדניים ובקווי היסוד של הממשלה החדשה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וחה"כ לוין ושקד הם אף מועמדים ריאליים לתפקיד שר המשפטים.

ציר המאמץ העיקרי של התוקפים היה ועודנו הניסיון – באמצעות מספר גרסאות והצעות חוק שונות – לצמצם את כוחה של הרשות השופטת (ובית המשפט העליון בפרט) בוועדה ולחזק את כוחם של הפוליטיקאים, נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת, בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין. אחת מהטענות המרכזיות בפיהם היא שלשיטה הישראלית אין אח ורע בעולם הדמוקרטי הן בכוחה המופרז של הרשות השופטת (שאף פועלת, על פי הטענה, בשיטת חבר מביא חבר) בוועדה והן בכוחה הדל של המערכת הפוליטית והשפעתה המעטה על מינוי שופטים. טענה מופרכת זו תעמוד במרכז הרשומה אשר תציג בקצרה את שיטת מינוי השופטים החדשה והמחושבת שהונהגה בבריטניה לפני כעשור. נוכח מלאכת המחשבת של המחוקק בערש הדמוקרטיה, בעלת הפרלמנט שנודע ברום-מעמדו והורתה של מערכת המשפט הישראלית, נראית ששיטת המינוי הישראלית דווקא פוליטית להחריד.

ראוי לפתוח בתזכורת קצרה לשיטת המינוי לתפקידי שפיטה בישראל. במרכז שיטת המינוי עומדת הוועדה לבחירת שופטים שהרכבה נקבע בסעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה ̶  שר המשפטים (יו"ר  הוועדה) וחבר ממשלה נוסף, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי נוספים מביהמ"ש העליון, שני חברי כנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין. כל גוף – הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון ולשכת עוה"ד – בוחר את נציגיו. עוד ראוי להזכיר שני תיקונים לחוק בתי המשפט שחוקתיותם טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, אך בפועל פועלת הוועדה לפיהם. הראשון הוא תיקון משנת 2008 הקובע כי החלטת הוועדה על מינוי שופט לבית המשפט העליון טעונה רוב של שבעה מתשעת חבריה. פירוש הדבר הוא שהן לשופטי בית המשפט העליון והן ליחדה – אם כל נציגי הגופים הללו באותה דעה לגבי המועמד הנדון – יש בפועל יכולת לבלום מינוי לבית המשפט העליון. התיקון השני מכתיב לכל אחד מהמוסדות שאחד מנציגיו יהיה אישה.

האם חזרה בתשובה של העברין משפיעה על גזר דינו? / שובל שפט*

עניין שכיח הוא במחוזותינו המשפטיים לראות נאשמים אשר במהלך המשפט הפלילי המתנהל נגדם עוטים על עצמם סממנים דתיים. אחדים מתספקים בכיפה קטנה וסמלית, המהדרים באים עם כל המלתחה, כובע וחליפה/חצאית ושביס. יתכן שאצל חלק מהם שינוי הלבוש משקף גם שינוי דתי אמיתי. המשפט הפלילי הרי איננו חוויה קלה ובכוחו לחולל שינויים דתיים עמוקים. ברגעים הללו בהם הנאשם מרגיש לבד לגמרי, אין לו על מי להישען, אלא על אביו שבשמים. אמנם ברור שאצל חלק מהעבריינים השיקול הוא רציונלי. הרי החוק עצמו מכיר בחזרה של הנאשם למוטב כשיקול להפחתת העונש. באמצעות אימוץ אורח חיים דתי נורמטיבי מבקש הנאשם לשכנע את בית המשפט שגם אם יתברר שעשה את העבירה עדיין יש להפחית מעונשו.

מעניין שהאסטרטגיה הזאת שנוקטים אותה הנאשמים בבתי המשפט החילוניים של מדינת ישראל איננה אפשרית במשפט של עבריינים בבתי הדין הרבניים כפי שמתוארים בספרות חז"ל. אפילו אם העבריין יביע חרטה כנה על העבירה, יקבל על עצמו שלא תשנה ואף יאמץ אורח חיים נורמטיבי גזר דינו הקבוע בתורה על העבירה לא ישתנה. לפי המקורות הללו, חזרה בתשובה איננה סיבה טובה להקלה בעונשו של העבריין. הדבר עומד בניגוד למעמדה החזק של התשובה בדין שמיים. כאשר האדם נשפט לפני הא'ל על חטאיו תפקידה של התשובה משמעותי מאד לגבי גזר דינו. בזכות התשובה נמחלים לאדם כל חטאיו כאילו מעולם לא עשה אותם. ואם תאמרו שאין להשוות משום שהיחס בין האדם לאל איננו משפטי, הרי שאין הדברים מדויקים. המקרא וחז"ל מצירים את המשפט בידי שמיים כמשפט לכל דבר. למעשה עצם הקטגוריות של עבירות דתיות ועונשים בידי שמיים מכילים במובלע תפישה משפטית של היחס בין האדם לא-ל.

מתי הייאוש יותר נוח - הזכות להצביע או החובה/אלונה חגאי-פריי*

בחודש דצמבר האחרון, בצל ההצבעה על פיזור הכנסת, אמר הנשיא ריבלין: "אני חושש שהציבור לא ילך להצביע בבחירות". בתחילת חודש מרץ, החליט הנשיא לעשות מעשה. אחרי למידת הנושא והתייעצות עם אנשי אקדמיה, פורסם ברשתות החברתיות, כי הנשיא ריבלין, עורך כינוס לכמאה מוזמנים, אשר מצהירים כי הם אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כל זאת מתוך ניסיון להפוך את החלטתם. "איני רוצה שאזרחי ישראל יתייאשו מהמשטר הדמוקרטי" צוטט בעיתון ידיעות אחרונות.

הזכות להצביע היא אחת מהזכויות העומדות בבסיס כל משטר דמוקרטי. זכות זו מושתתת על ההנחה שהאזרחים בוחרים את נציגיהם במוסדות הנבחרים מדי תקופה ובדרך זו מעניקים לנציגי השלטון את הלגיטימציה לכהן ולהחליט החלטות הקשורות במדינה כולה. המונח דמוקרטיה נולד מתוך צמד המילים היווניות:    "demos" (the people) and "kratein" (to rule)  - שלטון העם.[1]  "לא יקשה לראות שצורת הממשל המעולה בבחינה אידיאלית היא הצורה המקנה ריבונות, כלומר את השלטון המפקח העליון בסופו של דבר, ביד הקיבוץ כולו שהוא העדה; כל אזרח ואזרח"[2], אמר ג'ון סטיוארט מיל. ואולם, "מאחר שבכל עדה העולה בהיקפה על עיר אחת קטנה, מן הנמנע הוא שהאזרחים כולם ישתתפו השתתפות אישית בעסקי הציבור חוץ מבחלק קטן עד מאוד מהם, הרי מתחייב מכאן כי הטיפוס האידאלי של ממשל מושלם הוא ממשל של נציגים".[3]