בחודש דצמבר
האחרון, בצל ההצבעה על פיזור הכנסת, אמר הנשיא ריבלין: "אני חושש שהציבור לא
ילך להצביע בבחירות". בתחילת חודש מרץ, החליט הנשיא לעשות מעשה. אחרי למידת
הנושא והתייעצות עם אנשי אקדמיה, פורסם ברשתות החברתיות, כי הנשיא ריבלין, עורך
כינוס לכמאה מוזמנים, אשר מצהירים כי הם אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כל
זאת מתוך ניסיון להפוך את החלטתם. "איני רוצה שאזרחי ישראל יתייאשו מהמשטר
הדמוקרטי" צוטט בעיתון ידיעות אחרונות.
הזכות להצביע היא אחת מהזכויות העומדות
בבסיס כל משטר דמוקרטי. זכות זו מושתתת על ההנחה שהאזרחים בוחרים את נציגיהם במוסדות הנבחרים מדי תקופה ובדרך זו מעניקים לנציגי
השלטון את הלגיטימציה לכהן ולהחליט החלטות הקשורות
במדינה כולה. המונח דמוקרטיה נולד מתוך צמד המילים היווניות: "demos" (the people) and
"kratein" (to rule) - שלטון העם.[1] "לא יקשה לראות שצורת הממשל המעולה בבחינה
אידיאלית היא הצורה המקנה ריבונות, כלומר את השלטון המפקח העליון בסופו של דבר,
ביד הקיבוץ כולו שהוא העדה; כל אזרח ואזרח"[2], אמר ג'ון
סטיוארט מיל. ואולם, "מאחר שבכל עדה העולה בהיקפה על עיר אחת קטנה, מן
הנמנע הוא שהאזרחים כולם ישתתפו השתתפות אישית בעסקי הציבור חוץ מבחלק קטן עד מאוד
מהם, הרי מתחייב מכאן כי הטיפוס האידאלי של ממשל מושלם הוא ממשל של נציגים".[3]
