‏הצגת רשומות עם תוויות משפט חוקתי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפט חוקתי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

International Conference Legisprudence and the Legislative Process: From Theory to Practice - Speakers & Talk Abstracts

The following is a list of conference speakers, listed alphabetically. 
Please click on the links to find out more information about the speakers and read their talk abstracts.


Adv. Avi Licht, Deputy Attorney General (Economic-Fiscal), Ministry of Justice: "Impact Assessment in Israel – First Steps: Opportunities and Risks"


Adv. Daniel Greenberg, Deputy Counsel, House of Commons; former Parliamentary Counsel, UK Government; Parliamentary Counsel at Berwin Leighton Paisner LLP; and Institute of Advanced Legal Studies, University of London: "Legislative Drafters: The Front-Line of the Battle for the Rule of Law"

יום חמישי, 27 במרץ 2014

איתי בר-סימן-טוב על דיני החקיקה

מאמרו של ד"ר איתי בר-סימן-טוב, "דיני החקיקה", עומד להתפרסם בכרך לז של כתב העת עיוני משפט. המאמר עוסק במערכת הדינים אשר מסדירים את הליך חקיקתו של חוק בפרלמנט. המאמר טוען שלדינים אלו, אשר זכו למעט מאד תשומת לב במחקר המשפטי, חשיבות פרקטית ונורמטיבית רבה. המאמר מבקש לפתח את החשיבה התיאורטית על דיני החקיקה, תוך התמקדות בשאלה מהן התכליות שדיני החקיקה אמורים להגשים. המאמר טוען כי דיני חקיקה ראויים צריכים לבטא איזון בין חמש תכליות מרכזיות: (1) ארגון אפקטיבי של פעילות המחוקק; (2) מתן קריטריונים ברורים לזיהויו של חוק תקף; (3) ריסון המחוקק והגנה על המיעוט הפרלמנטרי ועל כלל האזרחים; (4) שיפור איכות החקיקה שתתקבל; ו- (5) הבטחת הליך דמוקרטי לגיטימי. המאמר מציע גם דרכים להגשמתו של איזון אופטימלי בין התכליות הללו.

לאחר מכן מנתח המאמר את דיני החקיקה הקיימים בכנסת לאור הדיון בתכליות דיני החקיקה, וטוען כי שתי התכליות המרכזיות שאינן מקבלות ביטוי מספיק בדיני החקיקה הישראלים הן ריסון המחוקק והבטחת איכות החקיקה. בשלב הבא עוסק המאמר בעיצוב דיני חקיקה, ומבהיר את החשיבות של הדיון בתכליות דיני החקיקה לשם עיצוב מושכל של דיני החקיקה, בין אם מדובר בעיצוב הסדרים חדשים, בתיקון הדינים הקיימים, או בשאלה אילו הסדרים יש לכלול בחוק יסוד: החקיקה. לבסוף עוסק המאמר בהשלכות של הדיון על תכליות דיני החקיקה על סוגיית הביקורת השיפוטית על סוגיה השונים: ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה; ביקורת שיפוטית על תוכן דיני החקיקה; וביקורת שיפוטית חוקתית סובסטנטיבית.

קישור למאמר כאן.

יום שלישי, 11 במרץ 2014

כרך חדש של "תרבות דמוקרטית": בעקבות פרשת עמנואל

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של כרך 15 של כתב העת "תרבות דמוקרטית", המוקדש כולו לפרשת עמנואל, על היבטיה המשפטיים והתרבותיים. 

מתוך המבוא לכרך (מאת העורכים האורחים, אורי אהרונסון ואבי שושנה): 

המרחב הציבורי בישראל המה בקיץ תש"ע סביב מה שנודע בשם "פרשת עמנואל": שורת החלטות של בית המשפט העליון, שנקבע בהן שבית הספר החרדי לבנות "בית יעקב" ביישוב עמנואל שבשומרון הפריד באורח מפלה ושלא כדין בין תלמידות ממוצא אשכנזי לבין תלמידות ממוצא ספרדי. ניתנו הוראות להפסקת האפליה, והורים של תלמידות המגמה החסידית בבית הספר שסירבו לקיים את הוראות בית המשפט, נקנסו ונשלחו למאסר. הפרשה עוררה באחת, ובאופן דרמטי, רבות ממלחמות התרבות הלופתות את החיים הציבוריים בישראל זה עשורים: שלטון החוק ואקטיביזם שיפוטי; דת ומדינה; יחסי החרדים ובית המשפט העליון; השסע העדתי; פלורליזם משפטי והאתגר הרב-תרבותי; הזכות לחינוך מגזרי ועקרון השוויון; היררכיות תרבותיות וגזענות; פוליטיקה ומנהיגות בקהילות דתיות; חרדיוּת אשכנזית וחרדיוּת מזרחית.

חודשים ספורים אחרי התרחשות האירועים האלה, התקיים באוניברסיטת בר-אילן כינוס שבו החלו חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות מגוונות וממוסדות שונים בשיחה על אודות המשמעויות המוסריות, המשפטיות, הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של פרשת עמנואל. כרך זה הוא המשכה של אותה שיחה. המאמרים בו, אשר נכתבו על ידי טובי החוקרים, מבטאים סינתזה של נקודות מבט מימי הפרשה עם כאלה שנכתבו לאחר ששקע אבק הסערה.

אלה מאמרי הכרך: 
  • יעקב בן-שמש – פרשת עמנואל - הדילמה של ש"ס
  • שלמה גוזמן כרמלי – "שתזדעזע ארץ הקודש, ב"ה": הפגנות ברחוב החרדי כביצוע תרבותי
  • הנרייט דהאן כלב ואחיקם פרבר צוראל –  עקדת הילדה: פעולת הסירוב הפוליטי ומשמעויותיה בפרשת עמנואל
  • אביעד הכהן –  "מרים יד בתורת משה": על פניית החרדים לערכאות משפט אזרחיות-חילוניות
  • עמיחי כהן –  הלכה והליך: ניתוח מוסדי של פסיקות בית המשפט העליון ביחס לציבור החרדי
  • נסים ליאון –  הסיטואציה המזרחית בחברה החרדית בישראל והתגובות לה
  • מנחם מאוטנר – פרשת עמנואל ובעיות המפגש הבין-תרבותי
  • דני סטטמן וגדעון ספיר –  בעקבות פרשת עמנואל: האם לא עדיף לדת להתנתק מ"עטיני המדינה"?
  • אבי שושנה ויונה גינזברג – המרחב הסמוי מעין: הטרוטופיה חרדית בעמנואל
  • בנימין שמואלי – הפרדה משפילה בחינוך החרדי: היבטים נזיקיים ושיקולי מדיניות  

יום שני, 28 באוקטובר 2013

איתי בר-סימן-טוב על זמן וביקורת שיפוטית בישראל

מאמרו של איתי בר-סימן-טוב, "Time and Judicial Review in Israel: Tempering the Temporal Effects of Judicial Review", התפרסם בספר 'Effects of Judicial Decisions in Time'.
                          
להלן תקציר המאמר:


This Article deals with a predicament inherent in judicial review: Under the traditional view, judicial declarations of unconstitutionality apply retrospectively, meaning that the law is treated as void from its inception—as if it was never enacted. This, however, means nullifying all the legal arrangements, rights, interests, and obligations that were established under its authority, which can have far-reaching ramifications for both public and private interests.

The Article explores the Israeli Supreme Court's approach for dealing with potential negative consequences of retrospective voidance of statutes. It focuses on three main remedial strategies for tempering the temporal effects of invalidating a statute: giving the judicial declaration of invalidity prospective effect; suspending the declaration of invalidity; and the relative voidance doctrine. It explains each strategy and analyzes the (frequently misunderstood) relationship between the three strategies.


The Article also examines the use of these modulating strategies in practice, by analyzing all the cases in which the Court invalidated a law. This examination reveals some interesting developments, as well as surprising findings, as to the actual use of modulating strategies by the Court.


Finally, the Article turns to a normative evaluation, defending modulated remedies, but advocating a preference of suspension and prospective application over relative voidance.

יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

האם לישראל יש חוקה? תלוי את מי שואלים

לאחרונה עלה לאינטרנט אתר השוואתי נהדר - Constitute - שכולל את הטקסטים של כל חוקות העולם, בפורמטים מגוונים. הממשק מאוד מושקע, וכולל מיון גם לפי מדינות וגם לפי נושאים ותתי-נושאים. המאגר הוא חלק מפרויקט המשפטי החוקתי ההשוואתי (Comparative Constitutions Project), המנוהל על ידי שלושה חוקרים אמריקאים מובילים. 

באתר טקסטים של 177 (!) חוקות מרחבי העולם, החל מחוקת ארה"ב ב-1789 וכלה בחוקה החדשה של סוריה מ-2012. ומי נעדרת מהרשימה? ישראל כמובן. חוקי היסוד מאפשרים לבטל חקיקה של הכנסת, אבל בהסתכלות מבחוץ הם עדיין לא נחשבים ל"חוקה"... 

מכל מקום, מדובר במאגר יוצא דופן ובכלי עזר מעולה לכל חוקר וחוקרת של משפט חוקתי השוואתי.

יום ראשון, 17 בפברואר 2013

גידי ספיר ואביעד בקשי בזכות הזכות למדינת לאום


להלן תקציר:

הטענה המרכזית במאמר זה היא שראוי להכיר בזכותם של אזרחי ישראל היהודים למדינת
לאום כזכות חוקתית. זכות זו צריכה להישקל לצד זכויות אדם קלסיות של אזרחי ישראל
הערבים באותם מאזניים חוקתיות הבוחנות התנגשות בין ערכים חוקתיים שונים בסוגיות
משפטיות קונקרטיות. לאור טיעון זה, המחברים בוחנים שני פסקי-דין שנתן בית-המשפט העליון
בסוגיה המשפיעה על זהותה הלאומית של ישראל, מצביעים על חסרונה של הזכות למדינת לאום
באיזון החוקתי שבית-המשפט מפעיל באותם פסקי-דין, ומבקרים חיסרון זה.

המחברים סוקרים שלוש הצדקות למדינת לאום בכלל, ולמדינת לאום יהודית בפרט,
המבוססות על הנחת-מוצא ליברלית: הצדקה מן הזכות לתרבות, הצדקה מן הצורך בסולידריות
והצדקה מן הזכות להימנע מרדיפות. הכותבים ממקדים את דיונם בסוגיית הצדקתה של מדינת
הלאום מן הזכות לתרבות; מציגים הוגים המתנגדים לרעיון מדינת הלאום, שדורשים להגביל את
הזכות לתרבות לרמה קהילתית במסגרת מדינה רב-תרבותית; ומצטרפים בטיעוניהם להוגים
הטוענים לזכות לתרבות מדינתית במסגרת מדינת לאום המחויבת גם לזכויות תרבותיות של
מיעוטים.