הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל

הנכם מוזמנים להרשם לכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי אותו מארגן אריאל בנדור כיו"ר העמותה. הכנס יתקיים במלון דן כרמל בחיפה בסוף השבוע שבין 9 ו-11 בינואר 2014.

השנה יישאו דברים בכנס שישה שופטים מכהנים של בית-המשפט העליון, כולל הנשיא גרוניס, וכן שופט המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב. בין המשתתפים האחרים: שרת המשפטים ציפי לבני, פרקליט המדינה החדש שי ניצן, איל גבאי – לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ששימש בחודשים האחרונים כמומחה כלכלי מטעם בית-המשפט בתיק אי.די.בי; הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ; וגם העיתונאי רונן ברגמן בהרצאה מרתקת על מלחמתו החשאית של המודיעין הישראלי נגד איראן והחיזבאללה.

חידוש בכנס השנה יהיה שתי סדנאות מעשיות שיעבירו שופטי בית-המשפט העליון עוזי פוגלמן וחנן מלצר, שיאפשרו למשתתפים ללמוד באופן בלתי אמצעי מניסיונם ומידיעותיהם של שופטי בית-המשפט העליון שבעבר גם עסקו בפרקטיקה בנושאים הנוגעים לעבודה המשפטית היומיומית.

התוכנית המגוונת מתאימה לא רק למשפטנים! הנחה לסטודנטים ועורכי דין צעירים.

התוכנית המלאה ופרטי הרשמה כאן.

האם לישראל יש חוקה - עדכון

לפני כחודשיים וחצי דיווחתי שמהאתר ההשוואתי המצוין Constitute, הכולל את כל חוקות העולם, נעדרה החוקה הישראלית. הזדמן לי לברר אז את העניין עם פרופ' טום גינזבורג, מיוצרי האתר, שהשיב שישראל כן אמורה להיכלל במאגר, אך שהם עדיין מתקשים להפנים אל תוך הפורמט שלהם את סדרת חוקי היסוד שלנו. ובכן אני שמח לעדכן שהחוקה הישראלית אכן מופיעה כעת במאגר, וזאת כטקסט אחד רצוף בו כל חוק יסוד נדמה כפרק מפרקיה של חוקה אחת. "החלטת הררי" קמה לתחייה... 

The Story of Citizendium - The Lost Battle against Wikipedia

אורן פרז (פורסם לראשונה בבלוגו 'Regulatory Paradoxes')

Citizendium was established by Larry Sanger, one of the founders of Wikipedia because he felt there should be a greater role for credentialed experts (http://en.citizendium.org/). This reflects some of the greatest critiques against Wikipedia - that the knowledge it produces is unreliable - compared against sources such as Britannica.

But Citizendium has failed producing only a fraction of the content generated by Wikipedia and attracting very little attention. Citizendium is not alone - other examples of failed competing projects are Veropedia and Knol (http://www.techdirt.com/articles/20080220/214906310.shtml).

These failures also highlight the basic puzzle of the Wikipedia project - isn’t Wikipedia an “impossible good”, which - given its strong public good nature - could have never evolved (due to collective action problems). The success of Wikipedia seems to lie in the ingenious combination of technology (Web+Wiki) and social innovation (the structure of the Wiki community, e.g., the discussion room and the rules governing editing privileges). The competitors have not been able to provide a better package. In addition Wikipedia now enjoys a network advantage which makes it very difficult for any competitor to enter the market – even competitors (e.g., Knol) that are supported by other giant (google, http://www.gwern.net/Wikipedia%20and%20Knol).

Still the question remains - to what extent can we trust Wikipedia and whether its peer-production model can be transferred to other domains facing collective action barriers?

Giles, J. (2005). Internet encyclopedias go head to head.
Nature, 438, 900–901

Karpf, D. (2011). Open Source Political Community Development: A Five-Stage Adoption Process. Journal of Information Technology & Politics, 8(3), 323-345, 329.

"בניגוד לציפיות" - הסיקור התקשורתי של זיכויים והרשעות במשפטיהם של נבחרי ציבור בישראל

ביום ד' הקרוב, ה-27 בנובמבר, יתקיים כנס מטעם המרכז לתקשורת ומשפט.
הכנס יתקיים החל מהשעה 13:45 באולם משפט מבוים (11) בפקולטה.

התכנית המלאה כאן.

כנס מומלץ: בין ביטחון לליברליזם

במרכז הבינתחומי בהרצליה יתקיים ביום שני, 9.12.2013, בשעות הבוקר יום עיון בנושא "המתח בין ביטחון לליברליזם". בכנס, שמארגנים ד"ר אדם שנער (בינתחומי) ועו"ד אלונה חגאי פריי (דוקטורנטית, בר-אילן), ישתתפו בין היתר השופטת בדימוס דליה דורנר, האלוף והח"כ במיל' עמי אילון, עו"ד חסן ג'בארין, פרופ' אלכסנדר יעקובסון, אל"מ במיל' פנינה שרביט ברוך (שעמדה בראש ענף הדין הבינלאומי בפרקליטת הצבאית), ורענן אלכסנדרוביץ, במאי הסרט "שלטון החוק". מומלץ!

השתייכותו הסיעתית של חבר כנסת שהחל לכהן לאחר שסיעתו התפלגה: על חשיבותם של כללים ניטראליים הנקבעים מראש

איתי בר-סימן-טוב (פורסם בכתב העת 'עורך הדין', גיליון מס' 21, אוקטובר 2013, בתגובה למאמרו של עו"ד עדו נחום, "יבחר הנבחר")

סעיף 43 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים." כך למשל, עם התפטרותו של חה"כ אפרים סנה מהכנסת, החליפו חה"כ שכיב שנאן, הבא בתור ברשימת העבודה בבחירות לכנסת ה- 17. אולם, המצב הופך למורכב כאשר הרשימה עמה נמנה חה"כ אשר מפנה את מקומו התפלגה למספר סיעות. כך למשל, כאשר חה"כ מתן וילנאי התפטר מהכנסת במהלך כהונתה של הכנסת ה- 18 שוב היה זה שנאן אשר מיקומו ברשימת העבודה בבחירות הציב אותו בתור מחליפו בכנסת. אלא שבינתיים התפלגה העבודה לסיעת העבודה וסיעת העצמאות. מכאן התעוררה השאלה לאיזו סיעה צריך להשתייך שאנן: לסיעת העבודה (שברשימתה נכללו וילנאי ושאנן בבחירות) או לסיעת העצמאות (אליה השתייך וילנאי בעת שפינה את מקומו לשאנן)?

במאמרו היפה, טוען עו"ד נחום, בצדק, שמדובר בסוגיה עקרונית וחשובה המחייבת עיון מחודש וכי נדרשת הסדרה של סוגיה זו לא רק ביחס לכנסת, אלא גם ברמה המוניציפאלית. על כך אינני חולק. אינני חולק גם על ביקורתו של עו"ד נחום על ההסדר הקיים כיום בתקנון הכנסת, לפיו ח"כ שהחל לכהן לאחר שסיעתו התפלגה יכול לבחור לאיזה משתי הסיעות להשתייך. אולם, אבקש לחלוק על ההסדר שמציע עו"ד נחום במקום הסדר זה. במאמר קצר זה אבקש להתוות אמות מידה לחשיבה על הסדרת סוגיה זו, וכן אעמוד על הקושי הן בהסדר הקיים, הן בהצעתו של עו"ד נחום. לבסוף אציע הסדר חלופי, לפיו חה"כ הנכנס ישתייך לסיעה אליה השתייך חה"כ אותו הוא מחליף, בין אם מדובר בסיעה המקורית ובין אם בסיעה שהתפלגה ממנה.