גיליון חדש של כתב העת "מסחרי" יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של גיליון מספר 7 של כתב העת "מסחרי" - כתב העת המקוון למשפט מעשי של המרכז למשפט מסחרי. 

אלה מדורי גיליון מספר 7:

• אופיר שטגמן- "הבנק- חומה חסינה מפני עיקולים: בעקבות ע"א 11/7011 מזרחי טפחות נ' אלבס"
• נגה אלה שחר- "והארץ תימכר לצמיתות"?!: תיקון מספר 3 לחוק מקרקעי ישראל"
• הילה ראובן- "קזז לי ואקזז לך"
• אלון דביר- ""אפרופים" – קריאה לשינוי חקיקתי נוסף"

טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל

ביום 1.4.2012, התקבלה החלטה מספר 4510 של הממשלה, במסגרתה נקבעו תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על היישומים הביומטריים. בכדי להבטיח שהמדינה, תושביה והתאגידים הפועלים בשטחה יוכלו ליהנות מתשתית המאזנת בין התועלות הטמונות ביישומים הביומטריים ובין הסיכונים למידע, פרטיות וביטחון, הטילה החלטה 4510 על הממונה על היישומים הביומטריים, לגבש המלצות בדבר מדיניות לאומית אינטגרטיבית בתחום. 

בעקבות זאת, במהלך חודש ינואר השנה, הפיץ הממונה על היישומים הביומטריים מסמך היוועצות עם הציבור הרחב יחד עם טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל.

International Conference Legisprudence and the Legislative Process: From Theory to Practice - Speakers & Talk Abstracts

The following is a list of conference speakers, listed alphabetically.  Please click on the links to find out more information about the speakers and read their talk abstracts.

Adv. Avi Licht, Deputy Attorney General (Economic-Fiscal), Ministry of Justice: "Impact Assessment in Israel – First Steps: Opportunities and Risks"

Adv. Daniel Greenberg, Deputy Counsel, House of Commons; former Parliamentary Counsel, UK Government; Parliamentary Counsel at Berwin Leighton Paisner LLP; and Institute of Advanced Legal Studies, University of London: "Legislative Drafters: The Front-Line of the Battle for the Rule of Law"

שהתושבים יחליטו: בעקבות פסילת חוק-העזר המתיר פתיחת מכולות בשבת

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

החלטתו של שר הפנים, גדעון סער, שלא לאשר חלקים נרחבים מחוק-עזר לתל אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן שלחנויות (תיקון), התשע"ד-2014) - הייתה, במובן מסוים, ידועה מראש. תיקון זה הוא תוצאה של הכרעת בית המשפט העליון בעע"ם 2469/12 ברמר נ' עיריית תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 25.6.2013) (להלן: עניין ברמר).

באותו עניין בית המשפט לא דן בחוק-העזר באופן ערכי, אלא קבע כי העירייה לא הפעילה שיקול-דעת באשר לנקיטת אמצעי אכיפה אחרים, פרט לקנס סמלי של כ-700 ש"ח, וזאת לאור הכשל האכיפתי של מרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק. לאור זאת, ביהמ"ש קבע שעל העירייה לנקוט אחד מהשניים: או שתגביר את אכיפת סגירת המרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק-העזר, או שתחוקק חוק עזר חדש שמתיר את פתיחת המרכולים בשבת. מועצת עיריית תל אביב הממושמעת עשתה כמצוות בית המשפט, ותיקנה את חוק העזר כך שיקל בתנאים הנדרשים לצורך פתיחת מכולות בשבת.

In a Different Voice: האם לשופטים דתיים יש קול שונה?

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

"The different voice I describe is characterized not by gender but theme"

(Carol Gilligan, In a Different Voice: Psychological Theory and Women's Development 3 (1993))

שאלת הרכב השופטים ומוצאם בבית המשפט העליון עולה מפעם לפעם, ובפרט לקראת כינוסה של הוועדה למינוי שופטים. יש הטוענים כי הרכב השופטים בבית המשפט העליון צריך לשקף את השוני והגיוון הרב הקיימים בחברה, ובחברה הישראלית בפרט, ולכן יש לדאוג למינוי נשים לשופטות, לצד שופטים ממוצא ספרדי, ערבי או דתי - ולכך יש חשיבות אף אם השופטים עצמם אינם מחזיקים בדעות שונות זו מזו, שכן הרכב מגוון משקף את פניה של החברה הישראלית. לעומת זאת, יש הטוענים כי פסיקתו של השופט מושפעת מהמוצא, המגדר או התרבות שלו, ולכן, אם ברצוננו בפלורליזם שיפוטי, אם אנו חפצים במגוון דעות אשר יעצבו את פני המשפט הישראלי והחברה הישראלית בפרט, יש לאפשר מגוון רחב של שופטים בבית המשפט העליון.

המשפט כמעבדה: הרהורים על בקשת הפרקליטות להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי

אורן פרז

העיתונות הישראלית דיווחה לאחרונה כי בעקבות החומרים החדשים שנתנה שולה זקן ביקשה פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון בסוף מאי להגיש ראיות חדשות נגד אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף. בבקשה מצוין לראשונה שהראיות מצביעות על כך שהכספים שלכאורה נתן איש העסקים משה טלנסקי שימשו את ראש הממשלה לשעבר לצרכים אישיים. עוד צוין שבשיחות שהוקלטו נשמע אולמרט משכנע את זקן לא להעיד בירושלים כדי לא להפליל אותו. (ראו: רשת טלנסקי תיפתח? "ראיות נגד אולמרט", 27-5-14)

הבקשה משקפת בלבול מושגי אודות היחס בין 'גילוי האמת' והחובה להגן על זכויות הנאשם להליך הוגן. היא מהווה דוגמא לשימוש פסול בפרוצדורה הפלילית הישראלית שמאפשרת להגיש ערעור על זיכוי ומוסיפה על כך נדבך נוסף של ניהול משפט חדש כמעט בשלב הערעור. ראוי לזכור כי החוק הישראלי שמאפשר ערעור על זיכוי אינו משקף מציאות אוניברסלית. בחלק ניכר ממדינות המשפט המקובל ובראשן ארצות הברית ערעור על זיכוי אינו אפשרי, או שהוא מוגבל לשאלות של משפט בלבד.