האם חזרה בתשובה של העברין משפיעה על גזר דינו? / שובל שפט*

עניין שכיח הוא במחוזותינו המשפטיים לראות נאשמים אשר במהלך המשפט הפלילי המתנהל נגדם עוטים על עצמם סממנים דתיים. אחדים מתספקים בכיפה קטנה וסמלית, המהדרים באים עם כל המלתחה, כובע וחליפה/חצאית ושביס. יתכן שאצל חלק מהם שינוי הלבוש משקף גם שינוי דתי אמיתי. המשפט הפלילי הרי איננו חוויה קלה ובכוחו לחולל שינויים דתיים עמוקים. ברגעים הללו בהם הנאשם מרגיש לבד לגמרי, אין לו על מי להישען, אלא על אביו שבשמים. אמנם ברור שאצל חלק מהעבריינים השיקול הוא רציונלי. הרי החוק עצמו מכיר בחזרה של הנאשם למוטב כשיקול להפחתת העונש. באמצעות אימוץ אורח חיים דתי נורמטיבי מבקש הנאשם לשכנע את בית המשפט שגם אם יתברר שעשה את העבירה עדיין יש להפחית מעונשו.

מעניין שהאסטרטגיה הזאת שנוקטים אותה הנאשמים בבתי המשפט החילוניים של מדינת ישראל איננה אפשרית במשפט של עבריינים בבתי הדין הרבניים כפי שמתוארים בספרות חז"ל. אפילו אם העבריין יביע חרטה כנה על העבירה, יקבל על עצמו שלא תשנה ואף יאמץ אורח חיים נורמטיבי גזר דינו הקבוע בתורה על העבירה לא ישתנה. לפי המקורות הללו, חזרה בתשובה איננה סיבה טובה להקלה בעונשו של העבריין. הדבר עומד בניגוד למעמדה החזק של התשובה בדין שמיים. כאשר האדם נשפט לפני הא'ל על חטאיו תפקידה של התשובה משמעותי מאד לגבי גזר דינו. בזכות התשובה נמחלים לאדם כל חטאיו כאילו מעולם לא עשה אותם. ואם תאמרו שאין להשוות משום שהיחס בין האדם לאל איננו משפטי, הרי שאין הדברים מדויקים. המקרא וחז"ל מצירים את המשפט בידי שמיים כמשפט לכל דבר. למעשה עצם הקטגוריות של עבירות דתיות ועונשים בידי שמיים מכילים במובלע תפישה משפטית של היחס בין האדם לא-ל.

מתי הייאוש יותר נוח - הזכות להצביע או החובה/אלונה חגאי-פריי*

בחודש דצמבר האחרון, בצל ההצבעה על פיזור הכנסת, אמר הנשיא ריבלין: "אני חושש שהציבור לא ילך להצביע בבחירות". בתחילת חודש מרץ, החליט הנשיא לעשות מעשה. אחרי למידת הנושא והתייעצות עם אנשי אקדמיה, פורסם ברשתות החברתיות, כי הנשיא ריבלין, עורך כינוס לכמאה מוזמנים, אשר מצהירים כי הם אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כל זאת מתוך ניסיון להפוך את החלטתם. "איני רוצה שאזרחי ישראל יתייאשו מהמשטר הדמוקרטי" צוטט בעיתון ידיעות אחרונות.

הזכות להצביע היא אחת מהזכויות העומדות בבסיס כל משטר דמוקרטי. זכות זו מושתתת על ההנחה שהאזרחים בוחרים את נציגיהם במוסדות הנבחרים מדי תקופה ובדרך זו מעניקים לנציגי השלטון את הלגיטימציה לכהן ולהחליט החלטות הקשורות במדינה כולה. המונח דמוקרטיה נולד מתוך צמד המילים היווניות:    "demos" (the people) and "kratein" (to rule)  - שלטון העם.[1]  "לא יקשה לראות שצורת הממשל המעולה בבחינה אידיאלית היא הצורה המקנה ריבונות, כלומר את השלטון המפקח העליון בסופו של דבר, ביד הקיבוץ כולו שהוא העדה; כל אזרח ואזרח"[2], אמר ג'ון סטיוארט מיל. ואולם, "מאחר שבכל עדה העולה בהיקפה על עיר אחת קטנה, מן הנמנע הוא שהאזרחים כולם ישתתפו השתתפות אישית בעסקי הציבור חוץ מבחלק קטן עד מאוד מהם, הרי מתחייב מכאן כי הטיפוס האידאלי של ממשל מושלם הוא ממשל של נציגים".[3]

גיליון חדש של כתב העת "מסחרי" יצא לאור

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של גיליון מספר 7 של כתב העת "מסחרי" - כתב העת המקוון למשפט מעשי של המרכז למשפט מסחרי. 

אלה מדורי גיליון מספר 7:

• אופיר שטגמן- "הבנק- חומה חסינה מפני עיקולים: בעקבות ע"א 11/7011 מזרחי טפחות נ' אלבס"
• נגה אלה שחר- "והארץ תימכר לצמיתות"?!: תיקון מספר 3 לחוק מקרקעי ישראל"
• הילה ראובן- "קזז לי ואקזז לך"
• אלון דביר- ""אפרופים" – קריאה לשינוי חקיקתי נוסף"

טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל

ביום 1.4.2012, התקבלה החלטה מספר 4510 של הממשלה, במסגרתה נקבעו תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על היישומים הביומטריים. בכדי להבטיח שהמדינה, תושביה והתאגידים הפועלים בשטחה יוכלו ליהנות מתשתית המאזנת בין התועלות הטמונות ביישומים הביומטריים ובין הסיכונים למידע, פרטיות וביטחון, הטילה החלטה 4510 על הממונה על היישומים הביומטריים, לגבש המלצות בדבר מדיניות לאומית אינטגרטיבית בתחום. 

בעקבות זאת, במהלך חודש ינואר השנה, הפיץ הממונה על היישומים הביומטריים מסמך היוועצות עם הציבור הרחב יחד עם טיוטת מדיניות לאומית ליישומים ביומטריים בישראל.

International Conference Legisprudence and the Legislative Process: From Theory to Practice - Speakers & Talk Abstracts

The following is a list of conference speakers, listed alphabetically.  Please click on the links to find out more information about the speakers and read their talk abstracts.

Adv. Avi Licht, Deputy Attorney General (Economic-Fiscal), Ministry of Justice: "Impact Assessment in Israel – First Steps: Opportunities and Risks"

Adv. Daniel Greenberg, Deputy Counsel, House of Commons; former Parliamentary Counsel, UK Government; Parliamentary Counsel at Berwin Leighton Paisner LLP; and Institute of Advanced Legal Studies, University of London: "Legislative Drafters: The Front-Line of the Battle for the Rule of Law"

שהתושבים יחליטו: בעקבות פסילת חוק-העזר המתיר פתיחת מכולות בשבת

אודי נוימן - סטודנט שנה ג' בפקולטה

החלטתו של שר הפנים, גדעון סער, שלא לאשר חלקים נרחבים מחוק-עזר לתל אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן שלחנויות (תיקון), התשע"ד-2014) - הייתה, במובן מסוים, ידועה מראש. תיקון זה הוא תוצאה של הכרעת בית המשפט העליון בעע"ם 2469/12 ברמר נ' עיריית תל אביב-יפו (פורסם בנבו, 25.6.2013) (להלן: עניין ברמר).

באותו עניין בית המשפט לא דן בחוק-העזר באופן ערכי, אלא קבע כי העירייה לא הפעילה שיקול-דעת באשר לנקיטת אמצעי אכיפה אחרים, פרט לקנס סמלי של כ-700 ש"ח, וזאת לאור הכשל האכיפתי של מרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק. לאור זאת, ביהמ"ש קבע שעל העירייה לנקוט אחד מהשניים: או שתגביר את אכיפת סגירת המרכולים שפתוחים בשבת בניגוד לחוק-העזר, או שתחוקק חוק עזר חדש שמתיר את פתיחת המרכולים בשבת. מועצת עיריית תל אביב הממושמעת עשתה כמצוות בית המשפט, ותיקנה את חוק העזר כך שיקל בתנאים הנדרשים לצורך פתיחת מכולות בשבת.