יום חמישי, 18 באפריל 2013

כנס פרידה מהנשיאה (בדימ') דורית בייניש

אנו שמחים להזמינכם לכנס מיוחד לרגל פרישתה של הנשיאה דורית בייניש בשיתוף האוניברסיטה העברית. הכנס יתקיים ביום שני ה-22.4 בבר אילן וביום שלישי ה-23.4 באוניברסיטה העברית.

בכנס ישתתפו בכירי המשפטנים בישראל, באקדמיה ובשפיטה.

כולם מוזמנים!

יום ראשון, 24 בפברואר 2013

בני שמואלי על שערי הכניסה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

מאמרו של בני שמואלי על "שערי הכניסה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים: מגמות לא אחידות של הרחבה וצמצום" התפרסם בחוברת ז'1 של "דין ודברים".

להלן תקציר המאמר:

בחיבור זה תוצג מגמה לא אחידה במידה מסוימת בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות באשר לסף הכניסה בשעריו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומתן פיצויים לנפגעים מכוח החוק, וכן באשר ליציאה מגדר החוק ותביעה על פי דיני הנזיקין. בחיבור יועלו שלושה מקרי מבחן למגמה זו, המציגים תמונה שאינה חד-משמעית בשאלה אם מגמת הפסיקה בפרשנות החוק היא להצר את סף הכניסה לחוק או להרחיבו, ואם המגמה אכן אינה אחידה, מה הסיבה לחוסר אחידות זו.

אנסה להראות שהתוצאות של אותה אי -אחידות אינן תמיד הגיוניות אם משווים בין ההתייחסות לנפגעי "תמימים" להתייחסות לנפגעי ם שאינם "תמימים". באשר לנפגעי "תמימים", קיימים מקרים שבהם אין להם יכולת דה פקטו לתבוע איש על נזקם, ונשללת מהם יכולת התביעה נגד המבטחת על פי החוק, דרך פרשנות מצמצמת, אף שהיה אפשר לפרש, גם אם בדוחק, את פגיעתם כנכללת בגדר החוק. לעומת זאת נפגעים שאינם "תמימים", שהפרו כללים בסיסיים  בפעולת הנהיגה ברגל גסה (כגון נהיגה ללא רישיון , נהיגה ללא כיסוי ביטוחי, נהיגה ללא רשות, שימוש ברכב כנשק ושימוש הרכב למטרות ביצוע פשע) ונפגעו תוך כדי פעולתם זו, פתוחה לפניה הדרך לתבוע, אם דרך החוק ואם מחוץ לו. זו תוצאה שלא רק שאינה צודקת אלא גם  אינה עולה בקנה אחד עם המטרה הסוציאלית של החוק ועם המדיניות שלפיה אל לו לחוטא לצאת נשכר – מדיניות שהיא אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה.

כן אראה שאחת התוצאות של חוסר האחידות היא שלנפגעים  "תמימים" שנפגעו במהלך שוד רכב אין יכולת לתבוע כל גורם  אחר דה פקטו אם לא יאפשרו להם להיכנס למסגרת החוק. תוצאה זו מנוגדת לעקרון פיזור הנזק ומותירה את הנזק במקום שבו נפל. נפגעים אלה עומדי בפני שוקת שבורה בשל הפרשנות החדשה בפסיקה, שלפיה החוק לא חל עליה . פרשנות כזו גם אינה עולה בקנה אחד עם  המגמה הכללית להעצים את זכויות הקרבן , גם במשפט האזרחי, בעיקר כשלא נותרת בידיו כל אפשרות להגשת תביעה אזרחית. לעומת זאת נפגעים  שאינם  "תמימים", שהפרו כללים  בסיסיים  בפעולת הנהיגה, יקבלו פיצוי במקרים רבים מכוח החוק. אם גם  נהגים  שאינם  "תמימים" ושנפגעו אינם  נכנסים לחוק עומדת לרשות חלופה בדמות תביעה לפי פקודת הנזיקין , שהיא אולי אפילו משופרת בהיבטים  מסוימים  מתביעה על פי החוק. אציע פרשנויות אחרות לצורך שינוי התוצאה הנוגעת לנפגעי "תמימים " בשוד דרכים .


עדי אייל על השימוש הציבורי בדיני התאגידים

מאמרו של עדי אייל, "השימוש הציבורי בדיני התאגידים: הריכוזיות במשק ושכר הבכירים כסוכני שינוי" התפרסם בחוברת ז'1 של כתב העת דין ודברים.

להלן תקציר המאמר:

אירועי "המחאה החברתית" של קיץ 2011 סימלו שיא של עניין ציבורי בסוגיות שעד לאחרונה נחשבו לתוך-תאגידיות, עניין למומחי ומתענייני ולא לציבור הרחב. נושאים דוגמת שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות והריכוזיות הכלכלית במשק הפכו נושא לדיונים בכנסת, בעיתונות הפופולרית וברחוב. אמנם טרם נאמרה המילה האחרונה באשר לחקיקה ולשינויי דין  בנושאים אלו, אך כבר אפשר לראות כיצד הדיון הציבורי מוסט ממטרותיו המקוריות בשל השימוש בשפה תאגידית והניסיון להישען על הספרות המקצועית בנושאים אלו. 

רשימה זו מראה כיצד הניסיון להישען על עוגן מקצועי- אובייקטיבי בספרות התאגידית וההגבלית פוגע ביישום הערכים  שמובילים את המחאה החברתית בו בזמן שהדיון המקצועני נפגע בשל שילובו בספרה הפוליטית. השימוש בדיני התאגידים כדי להשיג מטרות חברתיות-פוליטיות, הגם שאלו ראויות כשלעצמן , גורם לעירוב תחומים שיש בו נזק רב בצד התועלת שאולי תצמח מכך . הגם שהתועלת עשויה להיות גדולה, יש צורך במודעות גבוהה לתהליך ולמשמעויות השונות המיוחסות למונחים ולדוקטרינות משפטיות. דיון מעמיק בנושא שכר הבכירים והריכוזיות הכלכלית דורש אפוא זהירות בשני הצדדים: בצד החברתי-פוליטי נדרשת זהירות מהיטמעות בוויכוחים מקצועיים המדללים את האמירה הערכית, ובצד המשפטי- מקצועי נדרשת זהירות מעמימות מושגית הנגרמת מניסיון להשתמש בדוקטרינה קיימת כדי להשיג מטרה חדשה.

יום חמישי, 21 בפברואר 2013

רשמים מערכאות השדה

גל אמיר מפרסם ב"הטרקלין" רשמים מביקוריו בבתי משפט שלום בערי השדה (לפי שעה, רק בצפון). לאחרונה שב מנהריה; ובעבר ביקר גם בבית שאן, בעפולה, ובעכו. הפוסטים משעשעים ומומלצים.

קורלציה אמריקאית מעניינת היא מחקרם של ג'ודית רזניק ודניס קרטיס מאוניברסיטת ייל על מבנים וסמלים בבתי משפט אמריקאים. המחקר פורסם כספר, ועיקריו זמינים גם במאמר

אירועים קרובים בפקולטה

- ביום שלישי ה- 26.2 בשעה 19:30 יתקיים בפקולטה מפגש פרידה מעו"ד וחברת הכנסת קארין אלהרר. במסגרת המפגש יתקיים פאנל מרתק, בהנחיית גידי ספיר, בנושא הולדה בעוולה בהשתתפות ח"כ הרב שי פירון,יצחק בנבג'י ובנימין שמואלי.

- המרכז לתקשורת ומשפט מארגן מפגש בנושא "האם יש צורך ב-X ? בין צנזורה צבאית, ועדת העורכים וחופש העיתונות בישראל". המפגש יתקיים ביום שני ה-4.3 בשעה 14:00. בין המשתתפים במפגש: עורך הארץ-אלוף בן, נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, הצנזורית הצבאית הראשית- תא"ל סימה ואקנין-גיל ועיתונאים בכירים.

כולם מוזמנים!


יום ראשון, 17 בפברואר 2013

גידי ספיר ואביעד בקשי בזכות הזכות למדינת לאום


להלן תקציר:

הטענה המרכזית במאמר זה היא שראוי להכיר בזכותם של אזרחי ישראל היהודים למדינת
לאום כזכות חוקתית. זכות זו צריכה להישקל לצד זכויות אדם קלסיות של אזרחי ישראל
הערבים באותם מאזניים חוקתיות הבוחנות התנגשות בין ערכים חוקתיים שונים בסוגיות
משפטיות קונקרטיות. לאור טיעון זה, המחברים בוחנים שני פסקי-דין שנתן בית-המשפט העליון
בסוגיה המשפיעה על זהותה הלאומית של ישראל, מצביעים על חסרונה של הזכות למדינת לאום
באיזון החוקתי שבית-המשפט מפעיל באותם פסקי-דין, ומבקרים חיסרון זה.

המחברים סוקרים שלוש הצדקות למדינת לאום בכלל, ולמדינת לאום יהודית בפרט,
המבוססות על הנחת-מוצא ליברלית: הצדקה מן הזכות לתרבות, הצדקה מן הצורך בסולידריות
והצדקה מן הזכות להימנע מרדיפות. הכותבים ממקדים את דיונם בסוגיית הצדקתה של מדינת
הלאום מן הזכות לתרבות; מציגים הוגים המתנגדים לרעיון מדינת הלאום, שדורשים להגביל את
הזכות לתרבות לרמה קהילתית במסגרת מדינה רב-תרבותית; ומצטרפים בטיעוניהם להוגים
הטוענים לזכות לתרבות מדינתית במסגרת מדינת לאום המחויבת גם לזכויות תרבותיות של
מיעוטים.